שעות ארוכות של עבודת מערכת מתנקזות למשמרת עריכה, שבה נדרשים ידע, טכניקה, עמידה בזמנים - ויכולת לספר בדיחה גרועה מדי פעם • מיומנו של עורך חדשות
יניב מורוזובסקי, עורך חדשות
שעת אחר צהריים מאוחרת. ברדיו משודרים יומני החדשות, בטלוויזיה מתחילים לקשקש על אירועי היום, ואני נפרד מהמשפחה ויוצא למערכת החדשות בתל אביב. לפעמים, תוך כדי ההאזנה לרדיו אני מנסה להמר - איזה מאותם נושאים יהיה בעמודים שיימסרו לטיפולי. לפעמים פורצות חדשות בזמן אמת לשידור, ואני מדמיין כיצד זה הולך לשנות את העיתון כפי שכבר התחילו לתכנן אותו.
מגיע למערכת ופוגש את שאר העורכים שמתכוננים למשמרת. בחדר החדשות נמצא ראש דסק החדשות, שכבר עמל על בניית תוכנית העיתון, ועל חלוקת העבודה בין העורכים. לצידו יושב מפיק החדשות, שאמון על התקשורת בין כל הגורמים, על מעקב אחרי שידורי הטלוויזיה, על קבלת ייעוץ משפטי או אישור צנזורה על נושאים שדורשים זאת. במרכז השולחן נמצאים המעצבים הגרפיים. חלקם הגיעו זה עתה, ואחרים נמצאים מול המחשב כבר כמה שעות, מטפלים בעמודי הלייפסטייל, הדעות, התרבות או הצרכנות.
עוד נמצאים במערכת אנשי הדסק הדיגיטלי, שעורכים ומעדכנים את האתר והיישומון בכל עת, וכמובן המגיהות - ששומרות על השפה העברית ומסייעות לנו להפחית למינימום שגיאות לשוניות וטעויות הקלדה יומיומיות.
סמוך לשעה שש בערב מכנס את העורכים ראש הדסק. בחדר הישיבות הוא מספר לנו על הנושאים המתוכננים בעיתון ומוסר לכל אחד מאיתנו מעין "דף הוראות", שבו מופיעים מספרי העמודים שבאחריותנו, הנושאים המיועדים להם, סידור המודעות ועוד.
חוזרים לדסק, ומתחילים לעבוד. מתחילים בשיחה עם הכתבים שרשומים בדף, שבה "מזמינים" מהם את החומרים שאנחנו זקוקים להם, ואת היקף המילים הרצוי. אחר כך חוברים למעצב הגרפי ומציירים איתו סקיצה ראשונית של העמוד. משם עוברים לרכז הצלמים, וממנו מבקשים את כל התמונות שאנחנו זקוקים להן בעמודינו.
רגע לפני מלאכת העריכה, חשוב מאוד להקפיד ולוודא שלא חסר לי ידע בנושא. אני עושה זאת לרוב על ידי קריאת חומר רקע, כתבות ארכיון, וכמובן קורא את המידע המלא על הסיפור כפי שפורסם בכמה אתרי אינטרנט. אם מדובר ב"סיפור מתגלגל", חשוב להציץ בכתבות שפרסמנו בנושא בימים האחרונים, כדי לדעת מה הקוראים כבר יודעים. כשהשעון יראה שתי דקות לשמונה אציץ במסכי הטלוויזיה, ואצפה בכתבות ובפרשנויות בערוצים השונים.
כשהכתב משלים את מלאכתו ומעביר את החומרים למערכת, הם מגיעים לידי ראש הדסק, וזה בתורו בודק אותם ומעביר אלי. עבודת העריכה, שבה אעסוק בהרחבה במאמר הבא, היא שילוב של כמה משימות: האחת, והחשובה ביותר לטעמי, היא לדייק בעובדות ובשמות. השנייה היא לספר את הסיפור בצורה מעניינת, תוך הבלטת העיקר וקידומו לתחילת הטקסט. המשימה השלישית, שלי היתה הקשה ביותר בהתחלה, היא ניסוח הכותרות וכותרות המשנה. גם על כך אכתוב בנפרד. קושי אחר ולא מבוטל הוא התאמת הטקסט למקום שהוקצה לו. לפעמים סיפור מרתק של 500 או 600 מילים צריך להיות מצומצם ל־150 מילים, וזה אתגר משמעותי לכווץ את הסיפור, אך להשאירו עסיסי בתוכן מעניין לקוראים.
את כל אלה צריך לעשות תמיד תוך מבט על השעון. אחרי חדשות שמונה, לרוב, כולנו כבר מתעמקים בעריכת הסיפורים. לפעמים, בשל קוצר הזמן, אנחנו נאלצים לעשות ויתורים. לפעמים 10 דקות נוספות היו יכולות לשפר את התוצאה, אבל יש כלל ברור בחדר החדשות: עד שעת ה"דד־ליין", לרוב 11 בלילה, העמודים חייבים להיות כבר בבית הדפוס. אין הנחות.
לצד האתגר הזה, ברוב המשמרות גם נעשים שינויים לאורך הערב. חדשות מעניינות שראויות להיכנס לעיתון במקום ידיעות אחרות, חשיפות בלעדיות של כתבינו, או שינוי בסדר המודעות. כל אלה מכניסים לא מעט מתח לעבודה, אבל חייבים להסתגל, ולעבוד כמה שיותר יעיל במסגרת הזמן.
השעון מראה עשר, וראש הדסק מכריז שנותרה פחות משעה. טקסטים שערכתי עוברים את עיני המגיהות, ממשיכים למעצב הגרפי וחוזרים אלי לבדיקה. במקביל, אני מעביר אליו את התמונות הרלוונטיות שקיבלתי מעורך הצילומים (וגם כאן, לא פעם, יש משימה לא קלה לבחור "פריים" מנצח מתוך עשרות או מאות צילומים). טקסט שחזר אלי אחרי ההגהה והעיצוב, דורש התאמות. ברוב המקרים, יש צורך לקצר אותו, או להתאים את אורך הכותרת וכותרת המשנה כך שהתוצאה תיראה טוב על העמוד.
עשר וחצי. ערכתי את כל הטקסטים, וביצעתי התאמות לרובם. בחדר החדשות ניכרת עכשיו תכונה רבה, לפעמים גם לחץ וצעקות, לפעמים גם בדיחה וצחוק משחרר. התחושה היא שכולם על ספינה אחת, ושצריכים להגיע לנמל לפני שטיפות הדלק האחרונות אוזלות. כשהעמוד שלי מוכן, אני מציץ בו מבט אחרון ומדפיס אותו. זה הזמן לקבל את אישורי הממונים עלי.
תחילה ראש הדסק, אחריו ראש מערכת החדשות וסגן העורך, ואז העורך הראשי. כל אחד מהם, לרוב, מבקש תיקונים ושינויים - חלקם בתוכן, אחרים בעיצוב. תוך כדי ביצוע השינויים, מציצות בעמוד שוב המגיהות, וגם רכז הצלמים, שמוודא שכל הצלמים קיבלו קרדיט מדויק על עבודתם.
שלוש דקות ל־11, העורך הראשי מסתכל על העמוד, שואל שאלות, קורא את הכותרות ומוסר לי את הנייר בחזרה. בריצה קלה אני שועט מחדרו בקצה הקומה למעצב שלי בקצה השני, ומורה לו על שליחת העמוד לדפוס. בתוך דקה הוא יגיע כקובץ שיומר לפלטה, ומכונות הדפוס העצומות בבת ים יוכלו להתחיל לעבוד.
11 בלילה. כל העמודים נשלחו לדפוס, עמדנו בזמנים. לרוב יושבים עוד כמה דקות כדי להפיג את המתח, אורזים את החפצים וחוזרים הביתה. אצלי כולם כבר ישנים, כשיקומו בבוקר יוכלו לפתוח את הדלת, לקחת את העיתון שיחכה מעברה השני, לקרוא - וגם לנחש איזה עמודים אני ערכתי.
אז, כיצד עורכים טקסט? על כך - במאמר הבא.
